טביליסי לא הולכת לתת לכם את הקניונים של דובאי או את הבוטיקים של מילאנו, וזה בסדר גמור. כי מי שיודע איפה לחפש עוזב את העיר עם מצלמת זניט סובייטית ב-200 שקל שעולה פי שישה בחנות וינטג׳ בתל אביב, עם שטיח קילים בעבודת יד שמחירו בבית כפול ומשולש, ועם מספיק צ׳אצ׳ה כדי להפוך לאגדה בכל ארוחת שישי בשנה הקרובה. הקאץ׳ הוא שחנויות התיירים ברחוב הראשי מוכרות בדיוק את אותם דברים, רק תוצרת סין ובמחיר משולש. ריכזנו כאן מה באמת שווה לקנות בטביליסי, ובעיקר איפה המקומיים עצמם קונים.
שוק הגשר היבש: כאן הקניות האמיתיות קורות
לפני שמדברים על מחירים, חשוב להבין משהו על השוק הזה. הוא לא אטרקציה מסודרת לתיירים, אלא מקום שבו גברים גאורגים מבוגרים פורסים על שמיכה את שעוני הכיס של סבא שלהם לצד מדליות סובייטיות, ואספני עתיקות רציניים מתערבבים עם תיירים סקרנים. זה החלק הכי כיפי בקניות בטביליסי.
| פרט | מידע |
|---|---|
| מיקום | מתחת לגשר היבש, רחוב בסיקי, ליד כיכר פושקין |
| ימים ושעות | שבת וראשון, 10:00 עד 18:00 (שיא המבחר 11:00 עד 15:00) |
| תשלום | מזומן בלבד בלארי, כספומט TBC בצד ואקה של הגשר |
מה שווה את הכסף
מצלמות סובייטיות. מצלמות זניט, קייב ופד משנות השישים עד השמונים נמכרות ב-30 עד 80 לארי, כלומר בערך 40 עד 105 שקל, ורובן עדיין עובדות בצורה מושלמת. אותה זניט E שעולה כאן 50 לארי תעלה לכם פי שישה בחנות וינטג׳ בתל אביב. רק תבדקו את מנגנון התריס לפני שקונים, אם הוא נתקע או נשמע מוזר, עברו לדוכן הבא.
כלי זכוכית וקרמיקה ישנים. סטי תה גאורגיים וסובייטיים, כוסות קריסטל וצלחות קרמיקה במחיר של 20 עד 100 לארי, תלוי בשלמות הסט. אלה פריטים באמת ישנים ובאמת יפים, רק תעטפו אותם היטב במזוודה.
שטיחים וקילים. קילים גאורגיים קטנים (שטיחים שטוחים ארוגים) מתחילים ב-80 עד 150 לארי, בערך 105 עד 195 שקל, וחתיכות גדולות יותר נעות בין 200 ל-400 לארי. הדפוסים הגיאומטריים באדומים עמוקים, כחולים וחומים הם גאורגיים מובהקים. אותם שטיחים בדיוק בחנויות התיירים ברוסתוולי יעלו לכם 300 עד 600 לארי.
ספרים ומפות ישנים. ספרים מתקופת ברית המועצות, מפות של רוסיה הסובייטית ופרסומים גאורגיים עתיקים, רובם 5 עד 20 לארי בלבד. מפה משנות השבעים של טביליסי הופכת לאמנות קיר מהממת גם אם אתם לא קוראים מילה בקירילית.
על אלה דלגו
פגיונות וחרבות “עתיקים”. תשעים אחוז מהם שחזורים מודרניים שיוצרו בשנה שעברה בפקיסטן או בבית מלאכה מקומי. נשק עתיק אמיתי הוא נדיר, יקר, וגם ככה כנראה אסור להכניס אותו לישראל.
מזכרות של סטלין. רוב הפסלים, הפורטרטים ופוסטרי התעמולה יוצרו בכמויות לתיירים בחמש השנים האחרונות. אפשר לקנות בשביל הבדיחה, רק אל תחשבו שאתם קונים פיסת היסטוריה.
לגבי מיקוח, הנה הכלל: מתחילים בחצי מהמחיר שנקבו ומתמקמים איפשהו בסביבות 60 עד 70 אחוז. המוכרים מצפים לזה. רבים מהם מדברים רוסית בסיסית, מה שדווקא יכול לעזור לישראלים מבוגרים יותר. אם תשלמו את המחיר הראשון, יחשבו שאתם או מאוד עשירים או פראיירים.
יין גאורגי: המזכרת הרצינית
גאורגיה המציאה את היין לפני שמונת אלפים שנה בכדי החרס הקבורים באדמה שנקראים קוורי, אז ברור שאתם אמורים להביא בקבוק או שניים הביתה. הכי משתלם לקנות בסופרמרקטים הגדולים, קרפור, גודוויל ופרסקו, ששם המחירים מקומיים והמבחר רחב.
אלה היצרנים שכדאי לחפש על המדף:
- Pheasant’s Tears (35 עד 60 לארי): יין טבעי מוערך בעולם, מיוצר בסיגנאגי
- יין מנזר אלוורדי (20 עד 40 לארי): מיוצר בידי נזירים אמיתיים בשיטת הקוורי המסורתית
- Schuchmann (25 עד 50 לארי): מודרני, עקבי ונגיש, בחירה בטוחה
- קינדזמראולי (15 עד 30 לארי): אדום מתוק שכל סבתא גאורגית מעריצה
הימנעו מבקבוקים מתחת ל-12 לארי עם תוויות שנראות כאילו עוצבו בצייר של ווינדוס. היין הגאורגי זול, אבל לא עד כדי כך זול אם אתם רוצים שיהיה ראוי לשתייה.
אם בא לכם לקנות עם הסבר ובאיכות מובטחת, יש שתי חנויות יין מצוינות. Vino Underground ברחוב סיוני בעיר העתיקה היא חנות יין טבעי קטנה שהצוות בה באמת מבין מה הוא מוכר, עם מחירים של 40 עד 150 לארי, והם יסבירו לכם את ההבדל בין שיטת הקוורי לשיטה האירופית וגם ישלחו את הבקבוקים לישראל. 8000 Vintages, עם כמה סניפים בעיר, מציעה מבחר רחב, צוות דובר אנגלית, אריזה מקצועית וטיפול מלא בניירת המכס למשלוח בינלאומי.
לגבי המכס בישראל: מותר לכם שני ליטר יין וליטר אחד אלכוהול חזק לאדם בפטור. ארזו שניים עד שלושה בקבוקים בזהירות במזוודה הרשומה, עטופים בבגדים, או שלמו כמה עשרות דולרים לחנות שתשלח בשבילכם.
צ׳אצ׳ה: המתנה שהופכת אתכם לאגדה
צ׳אצ׳ה היא וודקת ענבים גאורגית, בדרך כלל בין 50 ל-60 אחוז אלכוהול. אם אתם שואלים אותנו, שכחו מהיין ותביאו צ׳אצ׳ה. זה הדבר היחיד שיגרום לבני הדודים לסלוח לכם על זה שלא הבאתם בושם מהדיוטי פרי.
- בסופרמרקטים: 12 עד 30 לארי לבקבוק הגון
- בשוק הגשר היבש: צ׳אצ׳ה תוצרת בית בבקבוקי פלסטיק ממוחזרים, 15 עד 25 לארי, אבל האיכות ממש לא אחידה
- בחנויות היין: צ׳אצ׳ה פרמיום בבקבוקים יפים, 40 עד 80 לארי
חפשו צ׳אצ׳ה שעשויה מענבי רקציטלי או סאפראבי, והתרחקו מהגרסאות בטעמי פירות שטעמן כמו סירופ נגד שיעול. מגבלת המכס היא ליטר אחד לאדם, אז עם שניים שלושה בקבוקים תהיו מסודרים, וכולם בבית ירצו לטעום.
תבלינים ורטבים: המזכרות שבאמת ישתמשו בהן
זה החלק שאנשים שוכחים, וחבל, כי דווקא התבלינים הם המזכרת שתחזיר אתכם לגאורגיה בכל בישול. אג׳יקה, רוטב חריף אדום מפלפלים, שום ועשבי תיבול גאורגיים, עולה 8 עד 15 לארי בסופרמרקט, מחזיק חודשים סגור והופך חזה עוף משעמם למשהו שהייתם מגישים במשתה. חמלי סונלי, תערובת התבלינים שהופכת אוכל גאורגי לגאורגי, עולה 5 עד 10 לארי ל-100 גרם, והכי כדאי לקנות אותה בשוק הדזרטר ששם נותנים גם להריח לפני שקונים. ואת הצ׳ורצ׳חלה, מחרוזות אגוזי מלך טבולות במיץ ענבים מרוכז שנראות כמו נרות וטעמן הרבה יותר טוב משזה נשמע, קונים ב-3 עד 5 לארי ליחידה בשוק, טריות מאותו שבוע. בחנויות התיירים ברחוב קוטה אבחזי יבקשו עליהן 8 עד 12 לארי על אותו דבר בדיוק.
שוק הדזרטר: איפה המקומיים באמת קונים
אם שוק הגשר היבש הוא לעתיקות, שוק הדזרטר הוא לאוכל. זה שוק התוצרת האמיתי של טביליסי, ליד קניון טביליסי מול (תחנת המטרו סטיישן סקוור), והכי טוב להגיע בבוקר של שבת. כאן מוכרים תבלינים, פירות, אגוזים, פירות יבשים, צ׳ורצ׳חלה וצ׳אצ׳ה תוצרת בית במחירים מקומיים ובאיכות גבוהה, באווירה אמיתית לגמרי. הביאו מזומן ושקית בד, וקנו במקום אחד את כל מזכרות האוכל: אג׳יקה, חמלי סונלי, צ׳ורצ׳חלה, תה גאורגי, פירות יבשים ואגוזי מלך.
קניונים מודרניים: מתי הם בכלל שווים
לרוב התיירים הקניונים בטביליסי מיותרים, אבל יש שני מקרים שבהם הם כן שימושיים. East Point בשדרות צ׳אבצ׳אבדזה (תחנת ואז׳ה פשאוולה) הוא הקניון הגדול בגאורגיה, עם זארה, מנגו ואדידס במחירים דומים לישראל, אבל יש בו היפרמרקט קרפור מצוין לקניית יין ותבלינים של הרגע האחרון לפני הטיסה. Galleria Tbilisi בכיכר החירות קטן ומרכזי יותר, ושווה ביקור בעיקר בזכות חנות הקונספט בקומת הקרקע שמציגה מעצבי אופנה גאורגים אמיתיים. מעבר לזה, אם אתם לא צריכים משהו ספציפי כמו תרופות מערביות, אלקטרוניקה או מותג בגדים, אפשר בשקט לדלג.
ומה שלא כדאי לקנות בכלל
לפני שנסכם, כמה מלכודות שכדאי להכיר. מזכרות “גאורגיות” תוצרת סין, מגנטים, כוסות שוט וצלחות דקורטיביות, רובן מיוצרות בסין ומתומחרות בעלייה של מאות אחוזים. אם מדבקת ה-Made in Georgia מתקלפת, היא לא נעשתה בגאורגיה. רחוב קוטה אבחזי בעיר העתיקה הוא בירת חנויות המזכרות, מצוין לצילומים, פחות לקנייה: אותם מוצרים בדיוק עולים 50 עד 70 אחוז פחות בשוק הגשר היבש או בשוק הדזרטר. וקרני השתייה הענקיות (קאנצי) שבחנויות המזכרות עולות 80 עד 150 לארי ולעולם לא תשתמשו בהן. אם בא לכם אחת בשביל הכיף, קנו בשוק הגשר היבש ב-40 עד 60 לארי.
מסלול הקניות החכם
אז איך משלבים את הכול בלי לבזבז יום שלם? הנה הסדר שעובד:
| מתי | מה |
|---|---|
| סוף שבוע | שוק הגשר היבש בבוקר שבת או ראשון: מצלמות, קרמיקה ושטיחים קטנים |
| יום נוסף | שוק הדזרטר: תבלינים, צ׳ורצ׳חלה ואג׳יקה |
| יום נוסף | חנות יין (Vino Underground או 8000 Vintages) לבחירת היין והצ׳אצ׳ה |
| לפני הטיסה | סופרמרקט לרכישות אחרונות של אג׳יקה, חמלי סונלי או יין |
אם תיצמדו לזה ותדלגו על חנויות התיירים ברוסתוולי, תחזרו הביתה עם מזוודה מלאה בדברים אמיתיים ובמחיר חצי. רוצים להכיר את טביליסי לעומק לפני שיוצאים לשוק? קראו את המדריך השלם לטביליסי, ואם זה הטיול הראשון שלכם בגאורגיה, התחילו מכל מה שצריך לסדר לפני שטסים.
